נדבך נוסף בגיוס החניכים למפעל המשיחי לחולל הפיכה דתית, הוא היחס לדרישת קהיליית הלהט"ב להכרה ושוויון זכויות.

"חצר טאו" מאמינה שהנטייה המינית ההומוסקסואלית היא סטייה, ובהתאמה שהענקת שוויון זכויות לחברי הקהיליה מסכנת את עצם קיומה של המדינה, וודאי שהיא סותרת את תכליתה להבשיל לכלל מדינת הלכה.

קשתיאל מתווך לחניכיו את המשנה המשיחית באופן הבא:

ראשית הוא מגדיר מושגי ייסוד:

"כינוס גאווה? תועבה. הכל ענייני תועבות – נישואים של זכרים עם זכרים, נקבות עם נקבות, זכרים שלא ברור להם שהם זכרים ונקבות שלא סגורות על עצמן שהן נקבות. בלגן אחד גדול.

ואז מתפנה לעסוק בדרישת קהיליית הלהט"ב לשויון זכויות:

 (…) זה נקרא שזהו, אז איבדנו את הזהות. אז מי אנחנו? מי זה עם ישראל? נשטפנו בזרמים של אירופה המקולקלת. נשטפנו בזרמים, ואפילו מתגאים בזה.

אנשים אומרים: אתם רואים, אנחנו מדינה נאורה. (…) זה ביזיון, זה חרפה ובושה, זה תועבה.

ומזהיר מתוצאותיה:

"בסוף צריך לדעת שזה פוגע בנושא הלאומי... זה מזמין חולשות לאומיות.…על מה אנחנו נאבקים – להקים מדינה, ולהילחם עליה, וירושלים, ויהודה ושומרון, וחברון? על מה הנושא?

זה אחד לאחד עם חולשה לאומית בסוף. רפיסות כלפי אומות העולם. אז יהיה רפיסות גם בתחום הפוליטי, גם בתחום המדיני והביטחוני. זה הכל אותו דבר, זה אותו. (מקור 40) 

המסר ברור: היענות לדרישת קהיליית הלהט"ב לשוויון זכויות פוגעת בביטחון המדינה, וסותרת את תכליתה.

כתב: יאיר ליטמן נהוראי